ההחלטה התקבלה בביתה של מרגלידה מרטי. רפאל ואלס, האיש שאליו פנתה הקהילה בענייני אמונה, הבטיח להם שאלוהים ישלח מלאך להגן עליהם, כמו על שלושת הנערים בכבשן האש בבבל. הוא עצמו דאג לספינה: ספינה אנגלית שתוציא אותם משטחי מלך ספרד, כדי לחיות לפי תורת משה בחופש.
רפאל אגוסטי פומאר, שהיה שם, תיאר זאת אחר כך בפני בית הדין. הם יצאו מבתיהם בין תשע לעשר בלילה: מלכיור פורטסה ואשתו, אלמנה עם ילדיה, מיגל וגיום טרונג'י עם נשותיהם, ואשתו של פומאר עצמו.
אבל ירד גשם כה חזק שהספינה לא יכלה להרים מפרש. מחשש שהשחר יחשוף אותם, חזרו הביתה בחושך, בטוחים שאיש לא ראה אותם.
הם טעו. בין אחת-עשרה לחצות העיר השומר את האינקוויזיטורים: המשפחות "ירדו למים" והשכונה רעשה. הבתים נמצאו ריקים. נערך חיפוש בנמל, במפרצים ובשערי העיר, ונתבקשה עזרת המשנה למלך. בתוך ימים ספורים נאסר הרחוב כולו. מאותו לילה גשום יצאו המוקדים של 1691.
